פסק-דין בתיק ת"א 25599-04-11

התובעים רכשו מן הנתבעים 1 ו- 2, דירה בת 3 חדרים בנצרת עילית - ברחוב תירוש 1/28, אשר ידועה כחלקה 23 בגוש 17833 (להלן: " הדירה"), על פי חוזה מיום 2.2.99 אשר צורף כנספח א' לסיכומי התובעים.

הנתבע מס' 2, היה במועד עריכת החוזה קטין, ועל כן נכתב בחוזה כי הוא כפוף לרישום מלוא הזכויות על שם הנתבעת 1 (ראה נספח א' הואיל הראשון). עוד הוסכם, כי לאחר מילוי התחייבויות התובעים תרשם הדירה על שם התובעים, ולא יאוחר מיום 1.5.99 (ראה סעיף 3(ב) לחוזה). עוד מתוך החוזה עולה, כי הנתבעים או הנתבעת 1, חתמו על יפוי כח בלתי חוזר לפיו, יופה כוחו של הנתבע 3 - עוה"ד יהושוע רובין, אשר ערך את החוזה בין הצדדים, לרשום הדירה על שם הקונים - התובעים.

התובעים טענו, כי חתמו על כל המסמכים אשר הוצגו להם לחתימה על ידי הנתבע 3, ופעלו לקיום חלקם בחוזה, שילמו התמורה וקיבלו לידיהם את הדירה. ביום 24.11.2003 התגרשו זה מזו. על פי הסכם הגירושין ביניהם (אשר צורף לסיכומיהם נספח ב'), היה על התובעת מס' 1 להעביר זכויותיה בדירה לתובע, ללא תמורה. התובע צריך היה להמשיך ולשאת בתשלומי המשכנתא. בהליכי הגירושין יוצגו התובעים על ידי הנתבע 4 - עוה"ד מחאג'נה. רק אז נודע לתובעים, כי הזכויות בדירה כלל לא נרשמו על שמם בלשכת רישום המקרקעין. פניותיהם הרבות אל הנתבע 3, נדחו על ידו בלך ושוב. לפיכך, לא הצליחו התובעים לממש את אשר הוסכם בהסכם הגירושין.

התובעת מס' 1, לא קיבלה סיוע בשכר דירה לאחר גירושיה בשל העובדה כי לא ניתן היה לממש את הסכם הגירושין ולבצע העברת הדירה על שם התובע מס' 2. כמו כן לא ניתן היה לקבל משכנתא חדשה לאחר נישואיה בשנית. גם התובע מס' 2 ניזוק בכך שלא יכול היה למכור את הדירה והוא נאלץ להשכירה כדי לממן תשלומי המשכנתא.

לאור העובדה כי לא קיבלו תשובות מעוה"ד רובין - נתבע 3, ביקשו את עזרתו של עוה"ד מחאג'נה - נתבע 4, אשר פנה לנתבע 3 כדי לקבל לידיו את המסמכים הקשורים לדירה. אולם נתבע 3, התנה העברת המסמכים, בכך שהתובע מס' 2 יחתום על מכתב העדר תביעות. מכתב כזה נחתם על ידי התובע בלא שהבין את תוכנו.

התובעים טענו, כי הנתבעים 1 ו- 2, הפרו את ההתחייבויות על פי החוזה בכך שלא גרמו לרישום הדירה על שם התובעים, על אף שהתובעים שילמו את כל התמורה.

הנתבע 3 - התחייב לייצגם נאמנה ובמקצועיות בהליך רכישת הדירה ורישומה על שמם. אולם, בהתנהלתו הרשלנית הפר את חובת הנאמנות והמקצועיות המוטלת עליו כעורך דין אשר ייצגם בעסקת הרכישה. בפרט התרשל בקיום חובותיו כמי שייצג את שני הצדדים.

לתובעים נגרמו נזקים בגין הפרת החוזה בסכום הקבוע כפיצוי מוסכם בסך 27,504 ש"ח (8,000 דולר). כמו כן, נגרם נזק רב בשל חיובם בתשלום עבור מיסוי מקרקעין. כן נגרם לתובע נזק בסך 120,000 ש"ח, בשל אי יכולתו ליהנות מן הדירה וכולל טירחה רבה שנגרמה לו בכך שנאלץ להתרוצץ פעמים הרבה אצל נתבע 3, אשר דחה אותו כל העת בלך ושוב. כן גם לתובעת מס' 1, נגרם נזק בשיעור של 150,000 ש"ח, כפי שמוערך על ידה לצורכי אגרה.

עוד טענו כי הנתבע מס' 3, הפר את חובתו לייצג את התובעים נאמנה ובמקצועיות, לא קיים התחייבותו כלפיהם מכח חובת הנאמנות המוטלת עליו כעורך דינם ועל כן חובתו לפצותם.

כן טענות כלפי הנתבע 4, כי זה החתים את התובע 2 על מסמך ויתור על תביעות כנגד הנתבע 3, מבלי שהבין תוכן אותו מכתב.

טענות הנתבע מס' 3:

הנתבע 3 מאשר, כי עניין רישום הזכויות היה בטיפולו, במועדים שבין כריתת החוזה ועד 4/2008, שאז עבר הטיפול לנתבע מס' 4. עוד הוא מאשר כי עקב דיווח מאוחר על אודות העסקה לאגף מיסוי מקרקעין גדלה שומת המס והגיעה לסך של 290,000 ש"ח. אולם, בעקבות מאמץ ומו"מ שהתקיים מול הגורמים הרלוונטים הופחתה השומה לסך של 82,000 ש"ח.

הנתבע 3 טוען, כי הדיווח למיסוי מקרקעין נעשה באיחור מאחר והמוכרת הנתבעת 1 נעלמה מבלי לחתום על טופס הצהרה על מכירת זכות במקרקעין ובקשה לפטור ממס שבח, ולכן לא ניתן היה להגיש את ההצהרה במועד ולבקש פטור. הנתבע מס' 3 עוד טוען, כי בשל כך לא יכול היה להגיש בקשה לאישור מכירת חלקו של הקטין לבית המשפט לענייני משפחה. התובעים ידעו בזמן אמת על אודות הבעייתיות שנוצרה ואף נרתמו לסייע לנתבע 3, למצוא את הנתבעת 1 ז"ל, - טענה זו לא נסתרה. רשלנות צריך שתבחן בראיה בעת ההתרחשות ולא בראיה של חכמה לאחר מעשה.

באשר לאחריותו של הנתבע 4, טוען נתבע 3, כי הוא אחראי לחלק מן הנזקים, הואיל ובמכתבו מיום 3.4.2008, ביקש עוה"ד מחאג'נה לקבל את המסמכים כדי לפעול לבקשת מרשיו, ולהמשיך בטיפול בענין העברת הדירה. הואיל וכך, יש לחייב את עוה"ד מחאג'נה בחלק יחסי מהתשלום למיסוי מקרקעין.

נזקי התובעים הנטענים לא הוכחו - נזק של ממש יש להוכיח.

טענות הנתבע מס' 4:

הנזק הוא תוצאה ישירה של מחדלי הנתבע 3, אשר דיווח על עסקה משנת 1999 בשנת 2004. על כן ברור כי תשלום למיסוי מקרקעין צריך לחול עליו בלבד. במידה והדיווח על העסקה היה מתבצע במועד היו הנתבעים 1 ו- 2 פטורים מתשלום.

הנתבע 4 ביקש לסייע לתובעים "לחלץ" את התיק מידי הנתבע 3, ובכך נסללה הדרך לסיום הפשרה.

הטענה כי הנתבע 4 החתים את התובע על מכתב ויתור על טענות כנגד הנתבע 3, היא טענה על תנאי שכך אכן יטען הנתבע 3. טענה כזו לא נטענה על ידו.

טענת התובעת 1, לפיה לא קיבלה סיוע בשכר דירה בשל כך שהדירה נותרה על שמה, יכולה להיות מופנית אך ורק כלפי הנתבע 3, שהיה צריך לדאוג להשלמת הרישום.